סיטילקיל נ' הראל חברה לביטוח בע"מ - פסקדין

פסק דין

1.האם ניתן להמציא לעיונו של מומחה שמונה לפי חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, תשל"ה-1975 (להלן: חוק הפיצויים) חוות דעת רפואיות של מומחים שמונו גם הם על ידי בית המשפט מכוח חוק הפיצויים במסגרת הליך קודם שניהל התובע בגין תאונה קודמת? זו השאלה העומדת להכרעה בערעור זה.

2.המערער נפגע בתאונת דרכים ביום 5.7.11. במסגרת תביעתו לפי חוק הפיצויים (להלן: ההליך הנוכחי) מונו מומחים רפואיים בתחומים האורתופדיה והפסיכיאטריה לבדיקתו.

3.בין המערער למשיבה התנהל הליך משפטי קודם (בת.א. 50156/96) בגין תאונת דרכים קודמת מיום 4.6.93. גם בהליך זה מונו מומחים בתחום האורתופדיה ובתחום הפסיכיאטריה לבדיקת המערער.

לאחר שמונו המומחים בהליך הנוכחי ביקשה המשיבה לאפשר לה להמציא לעיונם את חוות הדעת שניתנו בהליך הקודם. המערער התנגד לבקשה.

4.בהחלטה מיום 29.11.12 התירה כבוד הרשמת הינדה למשיבה להמציא את חוות הדעת לעיון המומחים, וזאת "לאור גישת הפסיקה המבחינה בין חוות דעת "מטעם" שאינן מותרות להצגה, לבין חוות דעת של מומחים שמונו על ידי בית המשפט הנהנים מחזקת אובייקטיביות המותרות להצגה".

על החלטה זו נסב הערעור.

5.לטענת המערער, תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן: תקנות המומחים), קובעת מפורשות כי לא ניתן להמציא למומחה חוות דעת רפואיות.

לטענת המשיבה, הוראת תקנה 8 אוסרת המצאת חוות דעת רפואיות שנערכו והוגשו מטעם הצדדים, אך אינה אוסרת המצאת חוות דעת של מומחים שמונו על ידי בית המשפט.

6.כל צד הפנה בסיכומיו לאסמכתאות ולפסקי דין התומכים, לטענתו, בגישתו.

דיון והכרעה

7.תקנות 8 ו-9 לתקנות המומחים מורות כדלקמן:

"8. (א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר הבדיקות שנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לענין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית.

(ב)...

9. (א)...

(ב)המומחה יעיין בכל המסמכים שהוגשו לו ורשאי הוא לדרוש מבעלי הדין מסמכים קיימים שלא הומצאו לו והדרושים לצורך מילוי תפקידו על פי ההחלטה שלפיה התמנה, ובלבד שלא ידרוש ולא יקבל מהם חוות דעת רפואית".

8.רבות נכתב על הטעמים שבבסיס האיסור הקבוע בתקנות בדבר הצגת חוות דעת. כך, למשל, הוסבר ברע"א 6401/00 לה נסיונל נ' עומר סאלח פ"ד נה(3) עמ' 97: "בתביעה המובאת על-פי חוק הפיצויים, אין החוק מתיר להציג בפני מומחה ממונה מטעם בית-משפט חוות-דעת של מומחה מטעם אחד הצדדים (תקנה 8(א) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), תשמ"ז-1986 (להלן – תקנות הפיצויים)). שני טעמים מרכזיים לכלל זה: האחד, תכלית ההסדר שבחוק, שלפיו, בהיעדר קביעה על-פי דין ימונו מומחים רפואיים על-ידי בית-המשפט. הסדר זה נועד להפסיק את המירוץ להשגת חוות-דעת "פרטיות" ולהגשתן "מטעם", דבר המביא לבזבוז משאבים, לבזבוז זמן, לעתים יש פערים משמעותיים ובלתי מוסברים בין חוות-הדעת השונות ולהכבדה על עשיית צדק ועל בירור הדברים לאשורם. ניסיון להכניס חוות-דעת "מטעם" בתביעות כאלה הוא ניסיון להכניס בדלת האחורית אל תוך מסגרת ההתדיינות בבית-המשפט את חוות-הדעת "מטעם", שאותן ביקש ההסדר להוציא מן הדלת הקדמית (ראו א' ריבלין תאונת הדרכים – סדרי דין וחישוב הפיצויים [7], בעמ' 563). הטעם השני הוא כי "יש לאפשר למומחה להגיע למסקנות באופן עצמאי, ניטראלי ובלי להיות מולעט בחומר חד-צדדי ומושפע מחוות-דעת חד-צדדיות".

9.הפסיקה בשאלה האם ניתן להמציא חוות דעת של מומחים שמינה בית המשפט להוכחת נכותו של הנפגע כתוצאה מתאונה קודמת, אינה אחידה. בערכאות הדיוניות ניתן למצוא דעות שונות ונראה כי שאלה ספציפית זו טרם הוכרעה על ידי בית המשפט העליון.

המערער מפנה אל רע"א 1426/03 נאסר בלאל נ' שולי אברג'יל (פורסם באר"ש, 27.2.2003), שם נקבע כי גם הוכחת מצב רפואי קודם לתאונת הדרכים תתבצע בדרך של מינוי מומחים מטעם בית המשפט, וכי לא ניתן להציג למומחים חוות דעת רפואיות של המוסד לביטוח לאומי שניתנו בעניינו של הנפגע בעבר.

מפסק דין זה מבקש המערער להסיק כי גם חוות דעת של מומחים שמינה בית המשפט בהליך קודם לא ניתן להמציא לשם הוכחת עברו הרפואי של הנפגע.